מהי תביעה לפירוק שיתוף?

תביעה לפירוק שיתוף היא תביעה לפרק שותפות בנכס מקרקעין – למשל: דירה או בניין. 

הסכסוך השכיח ביותר כשמדובר בדירה – הוא שמספר שותפים ירשו דירה. היות  ששנים לא יכולים "לאחוז באותה טלית" קרי לגור באותה דירה – פסק הדין בתביעה כזו ידוע מראש  – מכר הנכס לצד שלישי, באמצעות כונסי נכסים שינהלו התמחרות לנכס, וחלוקת התמורה בין השותפים-הבעלים.

היות שמדובר בהליך משפטי שתוצאתו ידועה מראש – רבים שואלים אותי  מה היתרון בהליך גישור בתיק מסוג זה.

פירוק שיתוף בדירת מגורים

חלק ניכר מתיקי פירוק שיתוף הינם תולדה של ירושה. ישנם מקרים רבים בהם הבעלים המשותפים של הדירה הינם אחים, בני דודים, או קרובים אחרים.

לכל אחד דעה שונה – דבר שיוצר מחלוקות על אופן השימוש בנכס  (מכירה או השכרה) ועל התשואה ממנו (האם להשכיר ? באיזה סכום? האם לשפץ? באיזו עלות?).

כשאין מפגש רצונות, נוצרות מחלוקות, שמגיעות כדי חוסר אמון בין הצדדים. 

בשלב הזה מגיש אחד השותפים תביעה לפירוק שיתוף,  אליה בדרך כלל נלווית תביעה כספית (על דמי שכירות שלא הועברו אליו, נזקים וכיו"ב)  אשר תוצאתה לפי הדין תהיה מכר הדירה בשוק החופשי למרבה במחיר. 

בגישור יתנהל שיח אחר,  והפתרון יהיה יצירתי ומונחה אינטרסים של הצדדים. 

מגשר מיומן ינסה להבין מה היתה נקודת השבר בין השותפים, ויפעל  לשקם את האמון ביניהם, דבר שהוא קריטי כשמדובר בתביעה נגד קרובים, שהסכסוך ביניהם משליך על היחסים במשפחה כולה. 

בשלב הבא ייבדקו האינטרסים של כל צד בנפרד.

• די שכיח לגלות בישיבה נפרדת, כי התובע – שיזם את ההליך – כלל לא רוצה למכור את הנכס, אלא שזו עילת התביעה היחידה שעמדה לו. 
• לעיתים יתברר שההליך הוגש כי שני הצדדים מעונינים לרכוש את הנכס בשלמותו (קרי את החלקים של השותפים האחרים)  – ולשמר אותו במשפחה – והם חלוקים בשאלה מי ירכוש אותו ובאיזה מחיר.
• לעיתים יתברר כי סלע המחלוקת טמון בכלל בריב ירושה, ותחושה של צד שחלקו בדירה קטן יותר ממה שמגיע לו בשים לב לטיפול שלו במוריש  או בשים לב לכך שקבל נתח קטן יותר בנכס אחר בירושה.
• במקרים אחרים נגלה כי נציג הבעלים – קרי השותף שמתחזק ומשכיר את הנכס – מרגיש שנמאס לו לעבוד עבור האחרים, שרק זוכים לתשואה ממנו בלי להתאמץ.
• במקרים אחרים יתכן וסרוב למכור את הנכס נובע מהיבטי מיסוי. 

תוצאת הגישור יכולה להיות מגוונות ויצירתיות –

• מכר הנכס לצד שלישי באופן עצמאי, שלא דרך בימ"ש, דבר החוסך עלויות (למשל עלות חוות דעת שמאי הנדרשת בבית משפט) ומהיר יותר; במקרה כזה הסכם המכר ייערך על ידי באי כוח הצדדים ולא נדרש מינוי כונס נכסים חיצוני.
• מכר הנכס לאחד השותפים במחיר השוק לפי הערכת שמאי;
• רכישת הנכס על ידי אחד השותפים באמצעות מנגנון במב"י, (כל צד נותן הצעה כספית, וההצעה הגבוה יותר זוכה);
• הסכמה שלא למכור את הדירה וניהולה על ידי שותף אחר שמקובל על כולם, בחינם או תמורת תשלום.
• מכר במועד מאוחר יותר ללא מיסוי.

מעבר להגעה לתוצאה שהצדדים באמת רוצים בה – גישור ישקם את האמון ביניהם ויאפשר להם לבצע את אשר הסכימו – בצורה המיטבית והנעימה ביותר. 

על פירוק שיתוף בנכסים אחרים –  אכתוב במאמר אחר.